Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 18b

וְהִפִּילָה מְבִיאָה קָרְבָּן וְנֶאֱכָל

Traduction

and she miscarried her fetus into the river, but she does not know whether or not the fetus was fully formed, she brings the offering of a woman after childbirth, i.e., a burnt offering and a sin offering. And the sin offering, which is a bird, is eaten after the nape of its neck has been severed, in the manner of a regular bird sin offering. This is the halakha despite the uncertainty, i.e., this fetus might not have been fully formed, in which case the woman is not obligated to bring this offering, and a bird that is not an offering may not be eaten if its nape was severed.

Rachi non traduit

והפילה. ואין ידוע אם ולד הוא:

ונאכל. חטאת העוף שלה נאכלת ולא אמרינן על הספק באה ואינה נאכלת דדלמא לאו ולד הוא וחולין מלוקין הן ומליקת חולין נבלה:

הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן

Traduction

Rabbi Yehoshua ben Levi explains the reasoning behind this ruling: One must follow the majority of pregnant women, and most pregnant women give birth to full-fledged offspring. If so, this is another case involving an uncertainty where the Sages established the halakha as a certainty based on the majority. Furthermore, this case involves the ritual impurity of a woman. Why then did Rabbi Yoḥanan list only three cases of this kind?

קָאָמְרִינַן שְׁמַעְתָּתָא לָא קָאָמְרִינַן

Traduction

The Gemara answers: We say that only cases taught in the Mishna or a baraita are included in this list, whereas we do not say that those derived from an amoraic halakhic statement, e.g., the statement of Rabbi Yehoshua ben Levi, are included.

Rachi non traduit

שמעתתא. ר' יהושע בן לוי אמורא הוא ושלשה מקומות דאמר ר' יוחנן משנה או ברייתא הן:

וְהָא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא טוֹעָה וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתֵּיהּ

Traduction

The Gemara raises a difficulty with regard to this explanation: But when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina raises an objection against the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi from a baraita that deals with an unsure woman, i.e., one who does not know when she gave birth. Ravin added: And I do not know what his objection was from that baraita.

Rachi non traduit

והא כי אתא רבין אמר. בפ' המפלת (לקמן נדה דף כט.):

מתיב רבי יוסי ברבי חנינא. אדרבי יהושע בן לוי מתני' חדא דמיירי באשה טועה שלא ידעה אימתי ילדה והתם קתני לה וקאמר רבין לא ידענא מאי תיובתא דרבי יוסי דלאו תיובתא היא והתם מפרש טעמא:

מַאי לָאו לָא תְּיוּבְתָּא אֶלָּא סִיַּיעְתָּא

Traduction

The Gemara discusses Ravin’s statement: What, is it not correct to say that Ravin meant that this baraita is not a refutation of the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi but actually provides support for that opinion? If so, that would mean that Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion is effectively taught in a baraita as well, and therefore according to the above consideration Rabbi Yoḥanan should have included it in his list.

Rachi non traduit

מאי לאו. ה''ק רבין דהא מתני' לאו תיובתא היא דרבי יהושע אלא סייעתא אלמא מתני' אמרה כרבי יהושע ואשכחן ארבעה מקומות בטומאת נשים במתני' שהלכו אחר הרוב וקשיא לר' יוחנן דלא קחשיב אלא תלת:

Tossefoth non traduit

אלא סייעתא. דקתני התם כשהביאה ג' שבועות טהורים ועשרה שבועות אחד טמא ואחד טהור וקאמר דלא משמשת עד אור ל''ה ואי ליתא לדרבי יהושע אמאי והא ספק ספיקא הוא אימר רוח הפילה ואת''ל נפל הפילה אימא הרחיקה לידתה ואע''ג דבלאו הכי איכא כמה ספקות אימא זכר ואת''ל נקבה אימא לא ילדה בזוב ואפילו יולדת נקבה בזוב אימא הרחיקה לידתה מ''מ אי ליתא לדרבי יהושע איכא ספק אחר יותר דאימא לא ילדה כלל והוה לן למישרי ומשני לא דלמא לא תיובתא ולא סייעתא דבלאו הכי איכא ספיקי טובא ואסרינן ה''ה אי ליתא דר' יהושע נמי אסרינן:

לָא דִּלְמָא לָא תְּיוּבְתָּא וְלֹא סִיַּיעְתָּא

Traduction

The Gemara answers: This is not necessarily the correct inference, as perhaps Ravin meant simply that the ruling of this baraita is neither a refutation nor a support for the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi.

לְמַעוֹטֵי מַאי

Traduction

§ When Rabbi Yoḥanan says that in three places where there is uncertainty the Sages followed the majority and established the halakha as though it involved a certainty, he is clearly indicating that some cases are excluded from this category. The Gemara asks: Rabbi Yoḥanan says this to exclude what?

Rachi non traduit

למעוטי מאי. ג' מקומות דקאמר רבי יוחנן דמשמע הני ותו לא למעוטי מאי דמשום רובא לא נשוויה כודאי:

אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי רוּבָּא דְּאִיכָּא חֲזָקָה בַּהֲדֵיהּ דְּלָא שָׂרְפִינַן עֲלֵיהּ אֶת הַתְּרוּמָה וְהָא אַמְרַהּ רַבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִימְנָא

Traduction

If we say that he says this to exclude an uncertain case where on the one hand there is a majority that indicates the woman should be deemed ritually impure and on the other hand there is a presumptive status along with it that opposes that majority, which is why the uncertainty is not treated as a certainty, and therefore one does not burn teruma due to contact with that impurity, this cannot be the case. The reason is that Rabbi Yoḥanan already said it on another occasion, with regard to other cases of ritual impurity, that if the consideration of a majority indicates that an item should be impure while its presumptive status indicates that it should be pure, it is not considered definitely impure.

Rachi non traduit

אילימא למעוטי רובא. בטומאת אשה:

דאיכא חזקה בהדיה. כלומר כנגדה דמרעא לה חזקה לרובא וקאתי מניינא למעוטי דלא אזלינן בתר ההוא רובא לשוויה מילתא כודאי ולא שורפין תרומה עלה דההיא טומאה:

הא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא. בשאר טומאות דהיכא דסתרה חזקה לרובא דלא אזלינן בתר רובא לשוייה כודאי וממילא שמעינן לטומאת אשה:

Tossefoth non traduit

למעוטי רובא דאיכא חזקה בהדיה. פירוש כנגד הרוב ואם תאמר הלא גם בהני שלשה דברים איכא חזקה דטהרה ושורפין משום רוב ויש לומר דרוב תינוקות מטפחין אינו רוב גמור כמו שאפרש ובהני ג' דברים הוי רוב גמור אי נמי בהני שלשה נמי לא הוי רוב גמור ואשמועינן רבי יוחנן דאפילו הכי שורפין כיון דהריעותא באה מגופה ושליא נמי קרי לה טומאת אשה משום שע''י אשה טומאה באה לבית ולפי זה אפי' אשכחנא גבי אשה שום מתני' דשורפין על הרוב את התרומה הא דלא חשיב לה רבי יוחנן משום דהתם שמא הוא רוב חשוב ולא הוי שום חדוש ומיהו לפירוש זה לא מייתי לעיל אלא מסיפא משליא בבית דאיכא למימר דרוב דאינם נימוקין אינו רוב גמור דברישא דמפלת שליא תשב לזכר ולנקבה על כרחך הוי רוב חשוב מדלא קתני נמי ולנדה כדדייק בהמפלת (לקמן נדה דף כח.) ואם רוב אינן נימוקין אינו רוב גמור הא דקתני לעיל מביאה קרבן ונאכל אינו מטעם רוב אלא אפי' נימוק הויא טמאה לידה:

האמר ר' יוחנן חדא זימנא. תימה אפי' לא אמר היכי מצינן למעוטי הא טומאת אשה דוקא קאמר ומיהו לר''ת דמפרש דהא דתינוק טמא משום דנשים נדות מגפפות אותו ניחא קצת דגם תינוק הוי טומאת אשה:

דִּתְנַן תִּינוֹק הַנִּמְצָא בְּצַד הָעִיסָּה וּבָצֵק בְּיָדוֹ רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְטַפֵּחַ

Traduction

The Gemara cites the source for Rabbi Yoḥanan’s opinion in this regard. As we learned in a mishna (Teharot 3:8): If a ritually impure child is found alongside ritually pure started dough that has not yet risen, and he has risen dough in his hand that may have been removed from the larger portion of started dough, Rabbi Meir deems the started dough pure, since there is no proof the child touched it, as he might have been given the piece by someone else. And the Rabbis deem it impure, as they assume that he touched the started dough. The child is presumed to be impure, because it is the norm of a child to handle items.

Rachi non traduit

לטפח. בשרצים:

וְאָמְרִינַן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר קָסָבַר רוֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין וּמִיעוּט אֵין מְטַפְּחִין וְעִיסָּה זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת סְמוֹךְ מִיעוּטָא לַחֲזָקָה וְאִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא

Traduction

And we say with regard to this dispute: What is the reason for the opinion of Rabbi Meir? He holds that a majority of children handle items that are within reach, in this case the dough, and a minority do not handle items within reach, and this dough retains a presumptive status of purity, since its impurity has not been definitively determined. Therefore, one should append the fact that the minority of children do not handle items within reach to the presumptive status of purity of the dough, and the force of the majority of children who handle items within reach is weakened. Therefore, the dough is considered pure.

Rachi non traduit

סמוך מיעוטא לחזקה. והוה להו לטהר תרי ורובא לחודיה לטמא ואין א' עומד במקום שנים:

Tossefoth non traduit

רוב תינוקות מטפחין. פ''ה מטפחין באשפה שיש בה שרצים אבל ודאי נגע בעיסה שהרי בצק בידו ור''ת מפרש רוב תינוקות מטפחין בעיסה דטיפוח שייך באוכל ומשקה כדאמר בפ' רבי ישמעאל (ע''ז דף ס:) או שהיה מטפח על פי החבית מרותחת ובירושלמי איכא מפני שדרכו של תינוק לטפח בעיסה ובתוספתא (פ''ג דטהרות) נמי משמע שאין ידוע אם התינוק נגע בעיסה דקתני אההיא דתינוק א''ר יוסי אם יכול לפשוט ידו וליקח טמא ואם לאו טהור אבל התינוק אומר ר''ת דודאי טמא כדקתני בתוספתא (שם) לפי שנשים נדות מגפפות ומנשקות אותו והא דאמר בפ''ג דטהרות (מ''ז) תינוק בצד הקברות ושושנים בידו אע''פ שאין השושנים אלא ממקום טומאה התינוק טהור שאני אומר אדם טהור כו' היינו טהור מטומאת מת שאינו צריך הזאה ג' וז' אבל טומאת ערב טמא כדין נוגע בנדה א''נ בידוע שהוא בודאי טהור א''נ כשהתינוק מלוכלך כדקתני בתוספתא (שם) תינוק שהניחתו אמו ומצאתו כמו שהוא טהור בד''א שהניחתו מלוכלך אבל הניחתו נקי טמא מפני שנשים נדות מגפפות אותו:

סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא. קשה דבפ' בתרא דיבמות (דף קיט:) אמר סמוך מיעוטא לחזקה והוה ליה פלגא ופלגא ויש לומר דלהכי איתרע הכא רובא משום דתינוק הוי דבר שאין בו דעת לישאל [כמו בפ' י' יוחסין ולא גמרינן מסוטה אלא ביש בו דעת לישאל] ולהכי כי הוי פלגא ופלגא טהור מדרב גידל וא''ש מהאי טעמא הא דאמר ספק נגע ברה''י טמא ולא אמר סמוך פלגא דלא נגע לחזקת טהרה ואיתרע לה פלגא דנגע דאפילו רבנן דלית להו סמוך מיעוטא לחזקה מודו דסמכינן פלגא לחזקה אלא כיון שיש בו דעת לישאל גזרת הכתוב הוא דגמרינן מסוטה לטמא ברה''י אפי' איכא חזקת טהרה אבל בשאין בו דעת לישאל אזלינן בתר רובא ובפלגא ופלגא טהור מדרב גידל:

וְרַבָּנַן מִיעוּטָא כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי וְרוּבָּא וַחֲזָקָה רוּבָּא עֲדִיף

Traduction

And the Rabbis contend that in a case where the majority is followed, the minority is considered like it does not exist. And consequently, there is a conflict between the determining factors of the majority of impure children who handle items within reach and the presumptive status of purity of the dough. Therefore, the majority takes precedence.

Tossefoth non traduit

מיעוטא כמאן דליתא דמי. אע''ג דאמרינן בפ' י' יוחסין (קדושין פ:) דעשו התינוק כמי שיש בו דעת לישאל איצטריך הכא למימר לרבנן מיעוטא כמאן דליתיה דמי לטמא אף ברה''ר אך קשה כיון דמיעוטא כמאן דליתיה דמי ורובא וחזקה רובא עדיף אמאי עשאוהו כמי שיש בו דעת לישאל אפילו אין בו דעת לישאל טמא ברה''ר ועוד דאמאי אין שורפין עליו את התרומה ואומר ר''ת דרוב תינוקות אינו רוב גמור ולא הוי כנגד חזקה אלא כפלגא ופלגא ומן התורה טהור אף ברה''י כיון דאין בו דעת לישאל והא דקאמר התם עשאוהו כאילו יש בו דעת לישאל היינו כלומר עשאוהו כאילו הוא רוב גמור לפי שנראה לעולם שהוא רוב אע''פ שאינו רוב גמור ולכך אין שורפין עליו את התרומה אבל ליכא למימר כיש בו דעת לישאל ממש דאמאי עשאוהו טפי הכא מבחולדה המהלכת ע''ג ככרות דטהור ואפי' אם תמצי לומר דגזרו אטו תינוק גדול שיש בו דעת לישאל אכתי מ''מ ברה''ר אמאי טמא אלא נראה דעשאוהו כאילו הוא רוב גמור כדפרישית ולר''מ טהור ואע''פ שעשאוהו כרוב גמור משום סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא וא''ת לר''מ ל''ל סמוך מיעוטא לחזקה אפי' בלא חזקה יטהר כיון דחייש למיעוטא הוי ספק ואין בו דעת לישאל טהור מדרב גידל ואומר ר''י דנקט חזקה בהדי מיעוטא לאשמועינן דהחזקה אינה מסייעה לרוב דאי הוה חזקה מסייעה לרוב הוי כמו מיעוטא דמיעוטא דלא חייש ר''מ [והא דר''מ דחייש למיעוטא אי הוה דאורייתא או דרבנן אין להאריך כאן]:

וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא זוֹ הִיא חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין זוֹ חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה

Traduction

And Reish Lakish says in the name of Rabbi Oshaya: This halakha of a child is an example of a presumption, that children handle items within reach, over which teruma is burned, as the Rabbis hold that it is sufficiently certain that the dough has become impure to allow it to be burned. And Rabbi Yoḥanan says: This is not a presumption over which teruma is burned. Rather, the dough is left aside, and can be neither eaten nor burned, due to the uncertainty whether it is impure. In this context, Rabbi Yoḥanan has already stated that when a majority is contradicted by a presumption, the status of uncertainty applies. Therefore, there was no need for him to specify the three cases he mentioned in order to exclude situations of this kind.

Rachi non traduit

זו היא חזקה כו'. חזקה זו שאנו מחזיקין סתם רוב תינוקות מטפחין חזקה גמורה החזיקוה לעשותה כודאי ולשרוף עליה תרומה:

אֶלָּא לְמַעוֹטֵי רוּבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה

Traduction

Rather, Rabbi Yoḥanan’s statement that there are only three cases in which uncertainty is treated as certainty is meant to exclude a specific situation involving a majority, as discussed by Rabbi Yehuda. As we learned in a mishna (21a): In the case of a woman who miscarries an amorphous piece of flesh, if there is blood that emerges with it, the woman is ritually impure with the impurity of a menstruating woman. And if not, she is pure, as she is neither a menstruating woman nor a woman after childbirth. Rabbi Yehuda says: In both this case, where blood emerged, and that case, where no blood emerged, the woman is impure with the impurity of a menstruating woman, as there was certainly undetected blood that emerged with the flesh.

Rachi non traduit

אלא למעוטי רובא דרבי יהודה. דאע''ג דאמר זיל בתר רובא הכי גמר לה ר' יוחנן דטמא דקאמר רבי יהודה לתלות קאמר ולא לשרוף:

חתיכה. בלא צורה:

אם יש עמה דם טמאה. האשה טמאה כשאר נדה ולא משום לידה דלאו ולד הוא:

Tossefoth non traduit

למעוטי רוב דרבי יהודה. הוי מצי למיפרך הניחא ללישנא דמפרש רבי יוחנן טעמא דרבי יהודה משום דרוב חתיכות של ד' מיני דמים הן אלא ללישנא אחרינא דהמפלת (לקמן נדה דף כא:) דאמר רבי יוחנן טעמא דרבי יהודה דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ולא משום רוב למעוטי מאי דכעין זה פריך לקמן (נדה כב:) בגמ' דהמפלת מין דגים דליכא למימר דה''ק רוב פתיחת הקבר אינו בלא דם ולא שורפין עליה תרומה דהא קאמר התם לרבי יהושע דאמר אי אפשר לפתיחת קבר בלא דם דמביאה קרבן ונאכל אם כן טמא ודאי הוא ושורפין עליו את התרומה:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָמִים אֲבָל שְׁאָר מִינֵי דָמִים טְהוֹרָה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָמִים דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה וְשֶׁל שְׁאָר דָמִים דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרָה לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִפִּילָה

Traduction

And Rav Yehuda says that Shmuel says: Rabbi Yehuda deemed the woman impure, despite the fact that no blood emerged, only in the case of a piece of flesh that has the color of one of the four types of ritually impure blood, as stated in the mishna below (19a). But if it has the color of other types of blood, the woman is pure. And Rabbi Yoḥanan says: If a woman miscarries a piece of flesh that has the color of one of the four types of ritually impure blood, all, i.e., Rabbi Yehuda and the Rabbis, agree that she is impure. And likewise, if the piece has the color of other types of blood, all agree that she is pure. The Rabbis and Rabbi Yehuda disagree only with regard to a case where the woman miscarried an amorphous piece of flesh,

Rachi non traduit

של ארבע כו'. שהחתיכה מארבע מראות דם טמא השנויין במתני' ואע''ג דחמשה תנן שחור אדום הוא אלא שלקה דכיון דמראה דם טמא יש בה אמרינן כולו דם הוא וטמאה נדה ורבנן סברי אין זה דם אלא בשר:

של שאר מיני דמים. כגון ירוק ולבן שטהורין הן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source